14 נובמבר 2021
אלכס זבז'ינסקי
מאת : אלכס זבז'ינסקי
כלכלן ראשי

מדוע השקל מתחזק?

אלכס זבז'ינסקי
14 נובמבר 2021
מאת: אלכס זבז'ינסקי
כלכלן ראשי

לסקירה המלאה הכוללת גרפים ותרשימים, לחצו כאן.

עיקרי הדברים  

  • ההכנסות ממסים, גם הישירים וגם העקיפים, עולים בקצב גבוה משמעותית מעל המגמה הרב שנתית ומצביעים על צמיחה גבוהה במשק.
  • היתרות בקופת האוצר בשיא וצפויות להגביל היצע אג"ח.
  • האשראי במשק צומח בקצב גבוה מאוד, בעיקר האשראי העסקי לחברות בתחום הנדל"ן והמשכנתאות, מה שמעלה סיכון פיננסי.
  • המחסור בחומרי גלם וציוד בתעשייה בישראל נמשך ואף החריף.
  • המחסור בעובדים פחת בענפי המסחר, הנופש והפנאי שסבלו ממנו חזק בעת הסרת המגבלות, אך נותר גבוה ברוב הענפים האחרים שדורשים בדרך כלל רמת מיומנות גבוהה יותר. מצב זה מצביע שבעיה זו צפויה להישאר לאורך זמן.
  • נראה, שהכוחות שמחזקים את השקל הם בעיקר בעלי אופי ספקולטיבי.
  • רוב הסימנים מראים שהאינפלציה בעולם ממשיכה לעלות ולהפוך לרחבה ומבוססת יותר.
  • עלה הסיכוי שה-FED יעלה ריבית עוד במחצית הראשונה של 2022.

 

ישראל.

ההכנסות ממסים מעידות שהמשק "חם"

  • הגירעון התקציבי של הממשלה ירד בחודש אוקטובר ל-5.5%. הירידה בגירעון מתרחשת על רקע עלייה בהכנסות המדינה בקצב שנתי שעולה בכ-5% מעל המגמה לפני המשבר. גם ההכנסות מהמסים הישירים (מס הכנסה ורכוש) וגם העקיפים (מע"מ ומכס) גבוהות משמעותית מהמגמה. במקביל, הגידול בהוצאות התמתן, אך צפוי להאיץ בחודשיים האחרונים של השנה בעקבות אישור התקציב לשנת 2021.
  • למרות מכרזים הפוכים והקטנת גודל ההנפקות, יתרות האוצר בקופה גדלו באוקטובר בכ-12 מיליארד ₪ והגיעו לשיא של כ-85 מיליא רד ₪, בהשוואה לכ-30 מיליארד ₪ בממוצע לפני המשבר. בנובמבר צפוי פדיון של כ-20 מיליארד ₪ שיקטין גובה היתרות, אך האוצר צפוי עדיין להמשיך ולפעול להקטנת היתרות בחודשים הקרובים.

 

עוד סימן למשק "חם" - צמיחה מהירה באשראי

האשראי במשק ממשיך לגדול במהירות. לפי הנתונים המעודכנים, האשראי העסקי עלה בשנה האחרונה בשיעור הגבוה ביותר לפחות מאז המשבר בשנת 2008. גם קצב הגידול באשראי למשקי בית האיץ בחדות. כשני שליש מהגידול באשראי העסקי מנותב לחברות בתחום הבינוי והנדל"ן. אצל משקי הבית האשראי זורם בעיקר למשכנתאות. כתוצאה מזה, משקל ההלוואות בבנקים שקשורות לתחום הנדל"ן, המסחרי או למגורים, עולה במהירות ומתקרב לכ-60% מסך ההלוואות.

גידול מהיר מאוד באשראי, במיוחד לתחום הנדל"ן, מהווה עוד עדות למשק "חם" שמצדיק ריסון מסוים מצד המדיניות המוניטארית.

  

מחסור בעובדים ירד בענפי ה-Reopening, אך נותר בשאר

  • לפי סקר הסנטימנט הצרכני, ציפיות הצרכנים למצבם ולמצב הכלכלי במדינה ב-12 החודשים הבאים עלו בחודשיים האחרונים. גם ציפיות העסקים בסקר הערכות המגמות בעסקים עלו בחודש אוקטובר.
  • העסקים ממשיכים לדווח על מחסור בחומרי גלם ובציוד, ובענף התעשייה מדווחים אף על החמרה.
  • בשוק העבודה הבעיה במציאת עובדים הפכה להרבה פחות חריפה בענפי ה-"Reopening" שנפגעו יותר מהמשבר (מסחר, שירותי מזון, מלונאות) ומחפשים עובדים פחות מיומנים. לעומת זאת, בענפים שנפגעו הרבה פחות, כגון ענף התעשייה, השירותים העסקיים, הפיננסיים, המידע ותקשורת והשירותים האחרים, הקושי למצוא עובדים נותר ואף התגבר. התפתחות זו מצביעה שהמחסור בעובדים לא צפוי לחלוף במהירות.
  • ציפיות העסקים לאינפלציה עלו, גם במגזר השירותים וגם במסחר הקמעונאי. ציפיות האינפלציה אצל הצרכנים ירדו אומנם, אך הן גבוהות הרבה יותר מאשר בעשור האחרון.

 

ההי-טק הוא לא הסיבה להתחזקות השקל

למרות שנהוג להסביר עוצמתו של השקל בפרמטרים כלכליים שקשורים ליצוא ובהשקעות בחברות הישראליות בתחום הטכנולוגיה, נראה שהתחזקות השקל מתבססת בעיקר על כוחות ספקולטיביים. הכוונה בהגדרה "ספקולטיביים" היא שרכישת השקלים על ידם אינה הכרחית ומטרתה להגדיל רווח או לצמצם הפסד.

  • הגירעון המסחרי של ישראל (עודף יבוא על יצוא הסחורות) עלה ב-12 החודשים האחרונים מ-20 ל-32 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים, בעקבות העלייה החדה ביבוא הסחורות. לפיכך בענפי סחר בסחורות הביקוש למט"ח עלה בחדות.
  • ספק שהגידול ביצוא שירותי הטכנולוגיה באמת משפיע משמעותית על שוק המט"ח. חלק גדול מהמסחר בתחום זה מתבצע בין מרכזי פיתוח של החברות הרב לאומיות בישראל למטה שלהן, מה שאמור להתבטא ברישום חשבונאי, אך לא בהעברת מט"ח והמרתו לשקלים.
  • ספק גם שרכישות חברות הטכנולוגיה הישראליות ע"י הזרים גורמות לגידול משמעותי בביקוש לשקלים. שיעור גבוה מהחברות הנרכשות שייך לקרנות הון סיכון שאינן זקוקות להרבה שקלים. ב-2020 88% מההשקעות בחברות הזנק הישראליות בוצעו ע"י קרנות הון סיכון.
  • הביקוש לשקלים מצד חברות הטכנולוגיה לצרכי תשלומי המסים, המשכורות או שכר דירה לא גדל כנראה בצורה דרמטית. לדוגמה, סך השכר בענפי מידע ותקשורת, ושירותים מדעים וטכניים, בהם מועסקים עובדי היי טק, גדל בשנה האחרונה לעומת שנת 2019 בכ-11 מיליארד ₪ (כ-3.4 מיליארד דולר). זה סכום זניח יחסית שלא יכול לשנות מאזן בשוק המט"ח, במיוחד בהתחשב בעובדה שלא כל ההכנסות של החברות בענפים אלה במט"ח.
  • הביקוש לשקלים מצד המשקיעים הפיננסיים הזרים עלה, אך ספק אם גם הוא מעניק הסבר לביקוש לשקלים. המשקיעים הזרים אומנם חזרו לשוק המניות המקומי אחרי היעדרות של שנתיים, אך מתחילת השנה הם קנו מניות בישראל בסכום יחסית מתון  של כ-2.4 מיליארד דולר. רכישות אג"ח בישראל היו גבוהות יותר, אך מדובר ככל הנראה בעיקר באג"ח הקצרות ובמק"מים (הזרים מחזיקים כשליש מכל המק"מים) במסגרת עסקאות החלף שאינן משפיעות על שע"ח.
  • גידול מתון יחסית בביקוש לשקלים לצרכים שאינם ספקולטיביים עולה גם מעלייה קטנה יחסית במחזורי עסקאות המרת מט"ח שגדלו השנה בכ-6% בלבד לעומת 2020. לעומת זאת, גידול חד במחזורי המסחר במט"ח היה בעסקאות החלף שגדלו בשיעור חד בשנים 2020-21 והגיעו למחזור יומי ממוצע של 6.7 מיליארד דולר, פי שלוש מהמחזור בעסקאות המרה.
  • עיקר הגידול בעסקאות החלף נובע ככל הנראה מעסקאות גידור מטבע ע"י המוסדיים שעלו בשנה האחרונה בכ-30 מיליארד דולר. גידור זה התבצע בעיקר כנגד התיק הקיים מכיוון שהשקעות חדשות של המוסדיים (ללא חברות הביטוח) בחו"ל הסתכמו ב-12 החודשים האחרונים ב-19 מיליארד ₪, ירידה די חדה לעומת שנת 2020.
  • מדוע עסקאות הגנה של המוסדיים הנן ספקולטיביות? כי שינוי בפוזיציית גידור שלהם מתואם בצורה די עקבית עם השינויים בשע"ח של השקל. בתקופות בהן השקל נחלש בעשור האחרון המוסדיים בדרך כלל צמצמו פוזיציות הגידור.
  • במבט קדימה, קיים פוטנציאל לעלייה משמעותית בעסקאות הגידור ע"י המוסדיים. חשיפת המוסדיים למט"ח אומנם ירדה מהשיא של כ-19% ל-17% בחודשים האחרונים, אבל בשנים האחרונות המוסדיים היו בדרך כלל חשופים למט"ח בשיעור שבין 14%-16%.
  • גרף אחד שמציג קשר הדוק (קורלציה של 88%) בין שערו של השקל ל-S&P 500 בשנתיים האחרונות (תרשים 19) היה יכול לחסוך את כל ההסברים מדוע עוצמתו של השקל קשורה פחות לא להיי טק או ליצוא הישראלי, אלא לפעילות המוסדיים.

  

עולם.

בריחת האינפלציה

נתוני האינפלציה שמכים את התחזיות ממשיכים לייצר כותרות כלכליות. בשבוע שעבר מדדי המחירים ליצרן עלו בקצב גבוה מהצפוי בסין וביפן. את הכותרת העיקרית הייתה כמובן מדד המחירים לצרכן בארה"ב שעלה באוקטובר ב-0.9% לעומת התחזית ל-0.6% והקפיץ את קצב האינפלציה מ-5.4% ל-6.2%. נרשמה עלייה בקצב השנתי של כל המרכיבים העיקריים - האנרגיה, המזון, המוצרים ללא מזון ואנרגיה והשירותים.

ככל הנראה, הסיכוי שהאינפלציה תרד לבד בזמן קצר מבלי לגרום נזק כלשהו לכלכלה די קטן. יותר סביר שה-FED יצטרך לעלות ריבית מוקדם ומהר יותר מהציפיות או שהצרכנים יצביעו ברגליים ויורידו ביקושים בעקבות שחיקת ההכנסות הראליות שלהם. כפי שהצגנו לא פעם בסקירות הקודמות, קיים קשר הדוק מאוד בין צמיחת התמ"ג בארה"ב לשינוי בסך הכנסות הריאליות מעבודה. לפי סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, עליית מחירים הובילה לירידה חדה בסנטימנט כלפי רכישות המכוניות, הבתים ומוצרי בני קיימא גדולים לרמה הנמוכה נמוכה ב-30 השנים האחרונות.

  

מגוון נתונים כלכליים, כולל אלה שהתפרסמו בשבוע שעבר, מעלים חשש שהאינפלציה כבר "ברחה" ומתחילה להזין את עצמה דרך התגברות הציפיות והזנת לחצים לעליית שכר:

  • מסקר העסקים הקטנים עולה שרכיב הוצאות שכר ורכיב עליות מחירים בסקר עלו לרמה הגבוהה ביותר מאמצע שנות ה-80.
  • 4 מיליון אמריקאים, שיא של כל הזמנים, התפטרו מעבודה בספטמבר. הפער בין העלייה בשכר של המתפטרים לבין הנותרים במקום העבודה מתרחב במהירות.
  • מספר משרות פנויות בענפים שנפגעו יותר מהמגפה (מסחר, בילוי, פנאי, נופש) והתאוששו מהר אחרי הסרת המגבלות התחיל לרדת בחודשים האחרונים. לעומת זאת, ביתר הענפים שנפגעו הרבה פחות מהמשבר, המשרות הפנויות ממשיכות לעלות. מצב זה מעיד שהמחסור בעובדים אינו זמני.

 

ה-FED צפוי לעלות ריבית לפני אמצע 2022

למרות שהריבית הריאלית (ריבית ה-FED בניכוי האינפלציה בפועל) ירדה למינוס 6%, הרמה הנמוכה מאז תחילת שנות ה-50, השווקים לא נותנים סיכוי גדול לתרחיש של אובדן שליטה ע"י ה-FED ובריחת האינפלציה.

ציפיות האינפלציה אומנם עלו לרמה כמעט הגבוהה אי פעם, אך ציפיות הריבית הגלומות בחוזים הוסיפו עליית ריבית אחת בלבד עד סוף 2023 (מ-1.37% ל-1.62%). אם השווקים היו חוששים מאובדן שליטה התשואות הנומינאליות היו עולות הרבה יותר תוך עלייה בתלילות העקום. גם שוק המניות הסתפק בירידות של יום אחד בלבד.

בחודשים הקרובים צפויה עלייה מהירה בקצב אינפלציית הליבה בארה"ב מאחר שהעלייה המצטברת של מדדי הליבה בחודשים נובמבר-פברואר בשנה שעברה הייתה קטנה מאוד ונמוכה מהממוצע בשנים 2017-19 (0.35% לעומת 0.7%). להערכתנו, ה-FED יתקשה להמתין עם העלאת ריבית עד אחרי סיום הרכישות באמצע שנה הבאה. קונצנזוס "הטרנזיטוריות" בוועדה המוניטארית עשוי להתפרק, במיוחד נוכח סיום כהונתו של הנגיד. שינוי בתוואי המדיניות הנוכחי צפוי להוביל לעלייה בתשואות.

שוק המניות צפוי להמשיך להפגין עוצמה כל עוד הריבית עדיין נמוכה ורווחיות החברות ממשיכה לעלות. 

 

גילוי נאות מטעם מיטב דש ברוקראז' בע"מ (להלן: "התאגיד המורשה")

מסמך זה הוכן על ידי מיטב דש ברוקראז' בע"מ (להלן: "החברה"). מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא. אין לראות במסמך זה הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. החברה עוסקת בין השאר בשיווק השקעות ללקוחות כשירים ועשוי להיות לה עניין באמור במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים.  במידע הכלול במסמך זה עלולות להיות טעויות\ שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. החברה אינה אחראית לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגמרו למי שמסתמך  על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל הזכויות, לרבות קניין רוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לחברה ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות הפצתו ו/או העתקתו, כולו או חלקו ללא קבלת אישורה מראש ובכתב.

/11/202114                                         

תאריך פרסום האנליזה