מהן קרנות סל

המדריך למשקיע בשוק ההון - חלק שישי

 

קרנות סל הן מוצר השקעה פסיבי, המחקה או עוקב אחר מדדים או סחורות במטרה להשיג תשואה דומה ככל הניתן לתשואה שלהם. כיום ניתן לעקוב אחר כל המדדים בישראל ובעולם, בהם מדד ת"א 35, ת"א 125, 500 P&S, נאסד"ק ועוד; וגם אחרי סחורות וסקטורים שונים.

קרנות הסל דומות במהותן למכשיר ה-ETF המקובל והנפוץ בעולם לשם מעקב אחר מדדים ומחירי מניות. ההיגיון מאחורי המוצרים העוקבים מורכב משלושה גורמים עיקריים:

  1. מבחינה היסטורית, קשה "להכות" (להשיג תשואה עודפת) את מדדי השוק לאורך זמן. לכן, הנחת היסוד היא שעדיף להתמקד בהשגת תשואת המדדים עצמה. 
  2. עלויות ומאמץ: קרנות הסל הן למעשה מוצרים אוטומטיים, המושקעים לפי ביצועי המדד או בסחורה שהן עוקבות אחריו. משום כך, יש בהן פחות מעורבות של מנהלי השקעות, פחות דמי ניהול ופחות חשיפה לאפשרות של טעות אנושית, שתוביל לפגיעה בתשואה. 
  3. הפחתת סיכונים: ההשקעה במוצרים עוקבים מבטיחה פיזור, מאחר שכל מדד כולל מספר רב של ני"ע. הפיזור לכשעצמו מפחית סיכונים בהשוואה להשקעה ישירה במניות.

עם זאת, ברוב הקרנות יש מנגנון משתנה לגביית דמי ניהול. מנהל הקרן יכול לקבוע "רצועת ביטחון" בגובה משתנה בהתאם למאפייני הקרן (0.1%, 0.2% או 0.3%), המשקפת את הפער בין תשואת הקרן למדד הנעקב במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

אם קרן הסל משיגה בתקופה זו תשואת חסר מול המדד הנעקב, מנהל הקרן ישלים את הפער עד גובה הרצועה שנקבע. אם הקרן תשיג בפרק זמן זה תשואה עודפת, מנהל הקרן יוכל לגבות את המרווח באמצעות דמי ניהול משתנים עד גובה הרצועה שנקבע בקרן.

ETF בוול סטריט מונפקים על ידי גופים פיננסיים במטרה לאפשר למשקיעים לעקוב אחר נכסי בסיס, מדדי מניות, מדדי אג"ח, מט"ח וסחורות, מט"ח ועוד. כל זאת, בתמורה לדמי ניהול נמוכים בשיעור של 0.1%-0.2% בשנה.

קרנות הסל וה-ETF מאפשרים למשקיעים לקבל את תשואת המדד לאורך זמן. אם מדובר במדד מוביל, המשקיעים למעשה מקבלים את תשואת השוק לאורך זמן. כל זאת, תוך שמירה על תנודתיות נמוכה ובמקרה של ה-ETF הגדולים בוול סטריט - גם נזילות גבוהה.  

בניגוד לקרנות נאמנות, שנקבע להן שער פעם או פעמיים בלבד בכל יום מסחר, קרנות סל נסחרות באופן שוטף בבורסה, בדומה לאופן שבו נסחרות מניות. בשוק ההון הישראלי קיים מכשיר פסיבי נוסף - קרנות מחקות. ניתן לסחור בקרנות מחקות פעם או פעמיים בכל יום מסחר. הן לא מחויבות להשיג את תשואת המדד שאחריו הן עוקבות, אלא רק "לעשות כמיטב יכולתן" להשיג תשואה זו. 

איך בוחרים קרן סל? 

הפרמטר הראשון בבחירת קרן הסל הוא כמובן הנכס או המדד שהקרן עוקבת אחריו. אם אתם סבורים, למשל, שמניות הנדל"ן בארה"ב, עומדות לעלות, מן הסתם תחפשו להשקיע בקרן שעוקבת אחר מניות הסקטור הזה. מיד אחר כך באים דמי הניהול, שעשויים להשפיע על התשואה, ובהמשך גם השאלה האם לקרן יש רצועת ביטחון ומה רוחבה. משקיעים רבים רואים בצדק ברצועה מעין התחייבות של הקרן להשיג תשואה קרובה ככל האפשר או גבוהה יותר מתשואת המדד הנעקב, תוך נכונות להחזיר כסף למשקיעים במקרה שזה לא קורה.

פרמטר חשוב נוסף, בהקשר זה, הוא הפער בין התשואה שהשיגה הקרן בפועל לבין התשואה שכיוונה אליה. אם הקרן עוקבת אחר מדד בסיס שהשיג תשואה שנתית של 6%, ברור שתשואה בפועל של 2% לקרן אמורה להדליק נורית אזהרה אצל המשקיעים. 

המדריך למשקיע בשוק ההון - מעבר לחלק שביעי - אגרות חוב - אג"ח

חזרה לחלק חמישי - בניית תיק השקעות: 5 שאלות מקדימות

חזרה לעמוד המדריך הראשי

*אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים ו/או השקעת כספים בפיקדונות כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. התנאים המלאים והמחייבים של כל שירות/מוצר,הינם כמפורט במסמכי פתיחת החשבון ביחס לאותו שירות/מוצר וכפופים להסדרים הנהוגים במיטב דש טרייד. אין באמור משום הבטחת תשואה.